התפתחות היכולת התקשורתית
הורים רבים שואלים מתי הילד שלהם אמור לייצר תקשורת, ואיך זו נראית בגילאים המאד צעירים. התשובה מפתיעה כיוון שהתינוק וצר תקשורת עם הסובבים אותו הרבה לפני שהוא רוכש יכולת שפתית ודיבור.
קשר העין שקיים כבר מרגע הלידה מתבסס בצורה עקבית בסביבות גיל שלושה חודשים.
כבר בגיל שלושה חודשים, הילד מסובב את הראש כאשר נשמע דיבור מוכר, קיים חיוך כתגובה לצלילים מוכרים, התינוק מפסיק פעילות כאשר רעש רקע לא מוכר או כאשר משתררת דומיה לאחר רעש מונוטוני, ומגיב לצלילים מרגיעים. הקולות הראשונים שמשמיע הילד הם קולות רפלקסיביים (גיהוק, שיהוק, פיהוק, בכי).
בגיל חמישה חודשים אנחנו כבר יכולים לראות ניסיונות לחיקוי קוליות של המבוגר.
בגיל ששה חודשים התינוק כבר נראה כמגיב למלה "לא", מגיב לשינוי בתדירות הקול. נהנה ממוסיקה, שירים, וצעצועים מרעישים. בגיל זה התינוק ערני לקוליות הסביבה והמלמול מתחיל להתבסס על הצלילים המרכיבים את השפה המדוברת בסביבתו של התינוק. משחקי החיקוי מתחילים לקבל מתכונת של "לקיחת תור"- פעם אני ופעם אתה.
התקופה מהלידה ועד גיל תשעה חודשים נקראת תקופת הפרשנות. בתקופה זו המבוגר הוא יוזם ניסיונות התקשורת, התינוק מגיב ליוזמות הללו בקוליות, והמבוגר מנסה את כוחו בפרשנות ל"מה התינוק התכוון".
מגיל שבעה חודשים ועד שנה, התינוק כבר מקשיב ומגיב כאשר קוראים בשמו, מזהה שמות של אובייקטים מוכרים מתחיל להגיב להוראות כמו- "תן לי".
יכולת ההדדיות וההנאה משתוף מתפתחת, הוא נהנה ממשחקי חיקוי קולי, קיים חיוך תקשורתי, ומגיל תשעה חודשים (תקופת הכוונות התקשורתיות) הילד כבר יוזם בעצמו אינטראקציה תקשורתית.
אינטראקציה זו עדיין איננה מתבטאת בהפקת מילים אלא במבטים
בתקופה זו אנו רואים joint attention (קשר עין משותף ותשומת לב משותפת לאובייקט בסביבה או למשחק משותף, ו- joint action (הילד מזהה את המבוגר כאמצעי להשגת מטרה והוא מסוגל לכוון אותו בעזרת המבט לאוביקט שהוא מבקש)
בתקופה זו הילד משתמש ליצירת תקשורת במחוות (ג'סטות) למשל הצבעה על האובייקט.
הצלחה של כוונות תקשורתיות מביאה את הילד לתובנה שיש לניסיונותיו השפעה על סביבתו. שהסביבה מגיבה לו. הבנה זו היא עצמה גורם מוטיבציוני להמשך יוזמות תקשורתיות. בגיל זה הוא כבר נהנה ממשחקים תקשורתיים כמו קוקו, שירי אצבעות וכדומה.
בהמשך היכולת התקשורתית (יוזמה לתקשורת והיענות לתקשורת) מתבטאת בתקשורת מילולית (שפה) ובתקשורת שאינה מילולית (הבעות פנים, ג'סטות, שפת גוף).
.jpg?sopC=1416037686847)
