לקויות בתחום הדיבור עשויות להופיע כקושי ממוקד או כחלק מלקות שפתית נרחבת.
קשיים אלו יכולים להופיע כתוצאה מ:
בשלות מאוחרת, אחור בהתפתחות יכולת הפקת הדיבור.
בעיות במבנה פיזיולוגי כמו חיך שסוע, מצג שיניים, לשון קשורה (פרנולום קצר) או לחילופין דיסארטריה- פגיעה ביכולת הדיבור הנובעת מחולשה ומחוסר קואורדינציה בשרירי הדיבור.
דיספרקסיה- ליקוי בקואורדינציה, בתכנון ובארגון של פעולות מוטוריקה של אברי ההגוי.
קשיי הדיבור עשויים לבוא לידי ביטוי בבעיה במובנות הדיבור. הדובר לא יהיה מובן לשותפיו לשיח. בין הקשיים הנפוצים נהיה עדים ל:
דיבור משובש ולא מובן (הפקת צלילים והברות או מילים בצורה שאינה תואמת את המצופה בשפה).
חוסר שטף פיזיולוגי וגמגום (מצב בו שטף הדיבור נקטע על ידי עצירות, הארכות, לחיצות או חזרות).
דיבור חטוף (דיבור מהיר מלווה ב"בליעת" הברות והשמטת עיצורים).
בעיות בהפקת הקול (איכות קול לקויה, גובה טון לא תואם, צרידות).