היכולת התקשורתית מאפשרת לנו להיות חלק מתהליך אינטראקציה חברתי. קשיים ביכולת התקשורתית מונעים מאיתנו להעביר מסרים לאחר, להבין את המסרים של האחר, לנהל אינטראקציה של שיתוף, ליזום פעילות חברתית או להיענות ליוזמות חברתיות.
הפגיעה עשויה לבוא לידי ביטוי ביכולות שפתיות (דיבור והבנת שפה); תקשורתיות (תקשורת מילולית ולא-מילולית); קוגניטיביות (תפקודי חשיבה); בתפקודים התחושתיים (שמיעה, מגע, תחושה, ראייה), ובהתפתחות הרגשית של הילד.
הפגיעה הבולטת ביותר היא ביכולת ליצור קשר הדדי; ליהנות מקשר הדדי עם הסביבה האנושית בה הילד נמצא, ולהשתמש בתקשורת כדי לממש את הקשר. קושי תקשורתי יכול לבוא לידי ביטוי בהבנה של קודים חברתיים, ותובנות חברתיות.
ההפרעה המוכרת ביותר בקבוצה זו היא ההפרעה האוטיסטית, שלעתים קרובות יש המתייחסים להפרעה זו כהפרעת קשר ותקשורת.
קושי תקשורתי יכול להיות חלק מהפרעה התפתחותית רחבה כמו בספקטרום האוטיזם, או כקושי משני כתוצאה מקשיים רגשיים ראשוניים.